<h1>ארחות חיים הלכ' שני וחמישי סימנים ג'—ה'</h1>
<h2>דף פב.</h2>
ויש מקומות שאין אומרים י"ג מדות כלל כ"א ביום תענית והכל הולך אחר המנהג ובכל מקומות ישראל נהגו ליפול על פניהם אחר והוא רחום. ואומר תחנה ואחריה אומר החזן בקול רם ה' אלהי ישראל וכו' והקהל עונין ה' אלהי ישראל ואח"כ אומר החזן אחד מהתחנות המפוייטות ואח"כ אבינו מלכנו וכו' ואנחנו לא נדע. וי"א אחר התחנה א"מ אבינו אתה וכו' ואנחנו לא נדע קדיש קצר. ובכל חדש ניסן ותשרי אחר י"ה אין אומרים והוא רחום ולא תחנה. אלא אומר תחנה ה' אל באפך תוכיחני וכו' חננו ועננו ואנחנו לא נדע קדיש קצר. וגם יש מקומות שאין אומרים תחנה ולא למנצח ושיר מזמור ובמנהג נרבונא אין אומרים אלא אל ארך אפים וה"ה ביום ברית מילה וחתן היוצא לב"הכ ואבל. ויש מקומות שלעולם בין שאומר והוא רחום או לאו אחר הקדיש אומר אל ארך אפים ואומר בראשון והושיענו ובשני והצילנו והטעם כי בתחלה אנו מבקשים על הגאולה מהגלות והיא הישועה ואח"כ מבקשים רחמים כי גם תוך זמן היותנו בגלות יצילנו מכל רע ומצרות האויבים וגזרתם וכן אמר דוד בתפלתו הושיעני מכל רדפי והצילני. ואח"כ מוציאין ס"ת וקורים בו ג' ומשה תקן להם לישראל שיהיו קורים בתורה ב' וה' ובשבת כדי שלא יהיו עומדים ג' ימים בלא תורה שכל העומד ג' ימים בלא תורה אויביו נופלים עליו שנא' וילכו ג' ימים ולא מצאו מים ואין מים אלא תורה שנא' הוי כל צמא לכו למים וכתיב בתריה ויבא עמלק. ויש נותנין טעם אחר לפי שמצאו בפ"ר עקיבא שפסח שבו יצאו ממצרים היה ביום ה' וא"כ היה י"ז שבו ירד משה עם הלוחות הראשונות ביום ה' וי"ה שבו ירד משה עם הלוחות השניות ביום ב' על דרך את בש גר דק הץ ולפי ששתיהן באו באלו הב' ימים תקנו רז"ל לקרות בהם בתורה. ועזרא תקן שיהי' קורין כן במנחה בכל שבת מפני יושבי קרנות ותקן שיהיו קורין ג' בתורה. ומעקרא תקון חד גברא וג' פסוקי א"נ ג' גברי ג' פסוקי כנגד כהנים לוים וישראלים ואתא עזרא ותקן ג' גברי וג' פסוקים לכל חד וחד. ובב' וה' מוציאין ס"ת וקורין בו ג' בסדר השבוע.
